אפיון ההתפשטות של שפעת עונתית ופנדמית בישראל באמצעות מודלים מתמטיים

הרצאת מחקר של רמי יערי תלמיד תואר שלישי

03 בנובמבר 2014, 11:00 
אודיטוריום בניין בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר (בניין הקפסולה) 

מחלת השפעת היא מחלה ויראלית של דרכי הנשימה העליונות המסוכנת במיוחד עבור קשישים ותינוקות. נגיף השפעת עובר תהליך מתמשך של אבולוציה מהירה כתוצאה מסלקציה של מוטציות המשפרות את יכולתו לחמוק ממערכת החיסון של המאחסן, ובשל כך יכול אדם לחלות בשפעת מספר רב של פעמים במהלך שנות חייו. בנוסף, שחלוף סגמנטים בין שני נגיפים שונים התוקפים את אותו התא יכול ליצור זן חדש לגמרי של שפעת. במקרה הזה יכולה להתרחש פנדמיה (=מגיפה עולמית) של שפעת. שלוש פנדמיות של שפעת התרחשו במאה ה-20 כאשר המפורסמת בניהן היא "השפעת הספרדית" של 1918 שקטלה בין 50 ל-100 מיליון איש ברחבי העולם. הפנדמיה האחרונה של שנת 2009 ("שפעת החזירים"), התפשטה מהר מאד ברחבי העולם והדביקה אחוז ניכר מהאוכלוסייה, אך למרבה המזל התגלתה כשפעת לא קטלנית.

 

בשנים רגילות (בהן אין פנדמיה), מתרחשת מגיפת השפעת בחודשי החורף, ועל כן היא מכונה השפעת העונתית. בעוד הקורלציה בין השפעת העונתית והחורף ברורה, פחות ברור מהו הגורם המאפשר את התפשטות השפעת ביתר קלות בחורף. ישנן תיאוריות שונות הקושרות את העונתיות של השפעת להצטופפות של אנשים במקומות סגורים בחורף, להשפעת הירידה בחשיפה לקרינת השמש על כושר התגובה של המערכת החיסונית ולהשפעת  השינויים בטמפרטורה ולחות על יכולת השרידות של הנגיף וזמן השהיה שלו באירוסולים המרחפים באוויר.  שאלות פתוחות נוספות על האפידמיולוגיה של מחלת השפעת הן: מהם הגורמים המשפיעים על השונות הנצפית בתזמון ובעוצמת המגיפה העונתית בין שנה אחת למשניה ומהם הגורמים האחראים לשונות בתחלואת שפעת בקבוצות גיל שונות.

 

מחקר זה מנסה לקדם את הבנתנו בסוגיות הללו באמצעות שימוש במודלים מתמטיים. היתרונות בשימוש במודלים מתמטיים ככלי מחקר על פני מחקר המבוסס על ניתוח נתוני תצפיות בלבד הינם היכולת לבחון באופן מבודד את ההשפעה של גורם מסויים כמו גם היכולת להריץ תסריט סטוכסטי כלשהוא מספר רב של פעמים לבחינת טווח התוצאות האפשרי. מודל כמותי טוב יוכל גם לספק תחזיות לאופן ההתפשטות של מגיפה ולשמש כלי לבחינת יעילותן של אסטרטגיות להתמודדות עם מגיפה. במסגרת המחקר פיתחנו מודלים דינאמיים סטוכסטיים לתיאור ההתפשטות בזמן של מחלת השפעת והתאמנו אותם לנתונים תצפיתיים של תחלואת שפעת שנאספו בישראל ב-15 השנים האחרונות. הערכנו את ערכי הפרמטרים החשובים להתפשטות שפעת ובחנו מהם המודלים המתאימים טוב יותר לנתוני התחלואה. מצאנו כי לתנאי מזג האוויר ישנם תפקיד חשוב בעונתיות של השפעת על ידי ויסות יכולת ההדבקה של הנגיף, אם כי הבדלים משנה לשנה במזג האוויר לא מספקים הסבר מספיק לשונות בעוצמה ותזמון המגיפה העונתית. בנוסף מצאנו כי התפשטות השפעת הפנדמית בישראל הושפעה גם מסגירת בתי הספר וגני הילדים במהלך חופשות הקיץ והחגים וכי התפלגות התחלואה בשפעת הפנדמית (המוטה כלפי שכבות הגיל הצעירות) אינה יכולה להיות מוסברת רק באמצעות דפוסי הקשרים בין קבוצות הגיל אלא מחייבת הנחת קיומה של הגנה חיסונית קודמת אצל המבוגרים. הראינו גם כי חיסון ילדים בגיל בית ספר היא אסטרטגית החיסון היעילה ביותר לעצירת מגיפת שפעת והגנה על הפרטים בקבוצות הגיל שבסיכון גבוה (תינוקות וקשישים).

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>