מהו 'פיתוח בר-קיימא'?

המחקר הוא תזה לקסיקלית, הבוחנת את המושג 'פיתוח בר-קיימא' באור פוליטי. זהו ניסיון לייצר קריאה מחודשת במושג יסוד מן השדה הסביבתי ולהעניק בחינה מדוקדקת של פיסת מציאות עכשווית, הנגלית במלוא עוצמתה בתוככי תחום הנוגע בכל בני האנוש. המושג 'פיתוח בר-קיימא' עובר כאן סריקה פילוסופית בכדי לחשוף ולתאר את השיח שבתוכו הוא מתקיים, השיח הסביבתי. זה נעשה תוך הסתמכות על הרעיונות הפילוסופיים של מישל פוקו ביחס לכוח וידע, הרואה בשיח זירה בה מופץ ידע ומתקיימים יחסי כוח והסדרה חברתית. הפרופיל האפיסטמולוגי של המושג 'פיתוח בר-קיימא' והעובדה שהוא ארוג בטווח רחב של מוסדות, דרישות כלכליות, אינטרסים מנוגדים וסוגיות רגולטוריות הופכים אותו לקרקע פורייה עבור מחקר. גם שכיחות ההופעה שלו בציבור, בתקשורת ובמוסדות בינלאומיים מוסיפה עניין רב לחקירה זו. 

 

על פי פוקו, כוח אינו גורם אחד הכופה את רצונו, אלא יחסי גומלין מרובים ומבוזרים אשר מתקיימים בכל מקום. באופן דומה, גם המושג 'פוליטי' במחקר זה מתייחס לריבוי ומכוון את הפנס על היחסים בין פרטים ובין קבוצות, ובמיוחד על היחסים בין האדם לבין הסביבה, אותה ספרה לא-אנושית בה האנושות מתקיימת. התוצאות של בחינה זו הן חשיפה של המבנים הפוליטיים והיחסים שהם מסדירים בין פרטים בחברה האנושית ובין החברה האנושית לסביבה הלא-אנושית, ובעיקר הצפה של ההנחות המובלעות הטמונות בשיח הסביבתי.

על מנת לעשות זאת, המחקר "צולל" אל תוככי המושג 'פיתוח בר-קיימא'. צלילה זו נעשית על ידי ניתוח מושגים "שכנים" לו, כאלו המתקיימים לצידו בשיח הסביבתי ומקרינים עליו באופן כזה או אחר. העיון במושגים השונים נפתח בסקירה אטימולוגית שלהם, בתיאור ובדיקת המסלולים שפסעו עד הגיעם הלום. הוא ממשיך בניתוח ביקורתי שלהם והעלאת המסך על המשמעויות הרבות הטמונות בהם. הוא מסתיים בציון תרומתם למושג המרכזי הנחקר, הלוא הוא 'פיתוח בר-קיימא'. 

 

 

המושג הראשון שנבחן כאן הוא 'סביבה', אותה כותרת המעטרת את השיח הנחקר. מן המאה ה-20 ואילך קיבל המושג 'סביבה' משמעות של 'הגנה על הסביבה', משמעות שנחקרת כאן בדקדוק. בתוככי המושג 'סביבה' מופיעה גם 'האתיקה הסביבתית' המבקשת להבהיר וליישם בפועל התנהגויות מוסריות כלפי הסביבה. לאחר מכן מפרק המחקר את המושג 'פיתוח בר-קיימא' על ידי בחינת המושגים המרכיבים אותו. חלק זה נפתח במושג 'קיימות', שם תואר גמיש ומעורפל, שבאופן כללי משמעו הוא לשמר דבר מה. המחקר בודק מהו אותו "דבר מה" שיש לשמר וכיצד רואים זאת ארגונים בינלאומיים, גופים לאומיים והוגים שונים. כאשר משוחחים על 'קיימות', צף ועולה באופן טבעי גם המושג 'הדורות הבאים'. הוא מוצג במחקר זה בעיון מאחר והוא מספק הזדמנות להביט ב"קשיים" הפילוסופיים שסוגיות מוסריות הקשורות ב'קיימות' מעלות. בשלב זה עובר המחקר לבחון את המושג 'פיתוח', מה שטומן בחובו דיון בדבר "ניאו-קולוניאליזם" ו"קולוניאליזם של הטבע", כינויים הניתנים לא אחת לתאוות הפיתוח האנושית. 

 

לבסוף מגיע המחקר אל המושג 'פיתוח בר-קיימא', שמצוי על קו התפר בין שימור לשינוי ובין האדם לסביבה. מחקר זה מגדיר את המושג 'פיתוח בר-קיימא' כך: צומת של אינטרסים מנוגדים, שעל זכות הקדימה בו מתבצע משא ומתן נצחי בין אינספור גורמים, רשתות שלטון ומערכות שיח. באמצעות הדיון במושג 'פיתוח בר-קיימא' מוצגים במערומיהם הכוחות הפוליטיים הפועלים בשיח הסביבתי, אותם גורמים המתחרים על זכות הקדימה. אחד מן הכוחות הללו מופיע בדמותו של מושג חדש, שמוטבע במחקר זה - 'תפיסת מדע דומיננטית'. מושג המתאר את הגישה המדעית השלטת בשיח הסביבתי, את הכוח במובנו הפוקויאני, זה שנחשף ומתגלה במחקר זה. 

 

 

לסיכום, התבוננות בלקסיקון של השיח הסביבתי מזהה את אותו שיח כשדה החושף את אופיו של שלטון האדם בטבע. היא מגלה ומציגה את הממד הפוליטי שבו. זה בתורו מאפשר עיון מעמיק ומדוקדק באחד מן השדות הפוליטיים המרכזיים והמרתקים של התקופה הנוכחית.